top of page


סדנה מספר 29 של CSFC - ברוכלאדי 2

סדנה מספר 29 של CSFC התקיימה ב-24.7.2024 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

סדנה מספר 29 הייתה מפגש שני עם מזקקת ברוכלאדי עבור חברי וחברות CSFC, כשמפגש ראשון נערך במאי 2022 ועסק רק בתזקיקים המעושנים של המזקקה. הפעם עסקנו בעיקר בתזקיק הלא מעושן שהמזקקה מייצרת, ולציין שהוא רוב הייצור - נכון לזמן הסדנה כ-55% מהניו מייק שברוכלאדי מייצרת אינו מעושן. הגיוון הרב של המזקקה בחביות ובשימוש בשעורה מזנים ומקורות שונים איפשר לנו לחוות אותה בשלושה פלייטים שונים מאוד, אבל עם DNA מובהק שניכר מאוד כמעט בכולם. ובכל זאת, פשוט אי אפשר שלא להכניס לטעימה של המזקקה הזו גם מעט עשן לסיום, גם לטובת משתתפים שטועמים אותה באופן מעמיק בפעם הראשונה וגם בשביל להרגיש איך ה-DNA של המזקקה עובר גם לתזקיקים המעושנים שלה.

פלייט ראשון התחיל עם הקלאסיק לאדי, מהדורת הבסיס הנהדרת של המזקקה ב-50% אלכוהול שמיושנת בעיקר בברבן עם השלמות שונות בכל באץ'. בזה שאנחנו טעמנו היו בעיקר השלמות עם שרי. מדובר בוויסקי יחסית צעיר שמיוצר באופן קבוע משנת 2009. מולו טעמנו את הברוכלאדי 18 שנה החדש שיצא השנה, גם הוא ב-50%, ומתיישן אך ורק בחביות אקס-ברבן. מטרת הפלייט - להרגיש ברוכלאדי צעיר מול מבוגר באותו חוזק ו(כמעט) באותו סוג חבית. הקהל נחלק בין שניהם באופן די שווה, כשהקלאסיק לאדי התחיל מעט מעקצץ ומחוספס אבל התעגל עם הזמן, ואילו ה-18 שנה נהיה יותר ויותר מתוק וטרופי. בשניהם הלאקטיות האופיינית של המזקקה הייתה נוכחת בבירור.

בפלייט השני המשכנו עם ברוכלאדי בחביות ברבן, הפעם רק במילוי ראשון, והשוונו שתי מהדורות ששמות במרכז הבמה את השעורה. מצד אחד - אורגניק מהדורת 2022, בן 11 שנים. מצד שני מהדורת בר בארלי גם היא משנת 2022, בן 12 שנה. שניהם באותו החוזק - 50% - זהו מקרה נדיר בו ארבע הטעימות הראשונות בסדנה כולן באותו החוזק בדיוק. האורגניק הרגיש כמו קלאסיק לאדי מתוחכם, וזה רק הגיוני שכן בסופו של דבר זו מהדורה המיוצרת משעורה אורגנית בגיל מעט מבוגר יותר בחביות ברבן במילוי ראשון. ה-DNA שם היה מאוד דומה לפלייט הראשון, מקום טוב בין הקלאסיק ל-18 שנה. הבר בארלי לעומת זאת היה שונה מאוד. הוא היה ירוק, מסריח, מחוספס, מתובל, "פארמי" (ג.פירת'), וגרר תגובות מגוונות מאוד - חלק מהמשתתפים אהבו מאוד, חלק ממש לא, כולם יחד הסכימו שזן השעורה העתיק הזה בעל 6 השורות הוא ללא ספק רב השפעה על הוויסקי המיוצר ממנו. אם למישהו היה ספק האם זן השעורה משפיע על מה שמזקקים ממנה - זה היה שיעור מאלף.

הפלייט השלישי עסק בסוגי חביות שונים, אבל בתוכו הסתתרו עוד שני מרכיבים. מצד אחד טעמנו את מהדורת בלאק ארט 11.1, אשר יצאה השנה. גיל 24, חוזק 44.2%, והשאר - אין לדעת, בניגוד לכל ברוכלאדי אחר וכמיטב המסורת בסדרה המיסתורית הזו. ללא ספק היו שם חביות יין אדום ו/או שרי, כי הגופרית היממה את האף והחוזק אשר חשנו היה לפחות 4% יותר. עמוס, סמיך, מורכב - ומאוד שונה שכן מדובר בברוכלאדי מלפני הפתיחה מחדש. בשל הגיל הרשמי שלו אני משער שהיו שם גם חביות מהתקופה הקצרה בה המזקקה פעלה ב-1998, או שמא הוויסקי כבר יצא מהחביות וסיים להתיישן לפני כמה שנים ורק נשמר לפני בקבוק עד לרגע ההשקה. בכל מקרה - הוא היה טעים מאוד ורק הלך והשתפר. מולו טעמנו ברוכלאדי צעיר, אשר זוקק ב-2001, השנה בה המזקקה שבה לעבוד, שהיה חזק ביותר מ-10% מהבלאק ארט. חבית בודדה אשר בוקבקה בשנת 2010 לכבוד פסטיבל וויסקי בליידן, הולנד. חוזקו 55.7%, והנוזל יושן מחצית מהזמן בברבן והשאר ברום - סה"כ 250 בקבוקים יצאו מהחבית. הוא היה עמוס, טרופי, פאנקי, השפעת הרום ניכרה מאוד ואצל רבים הוא היה הדראם המועדף בכל הסדנה. ההשוואה בין ברוכלאדי מבוגר מלפני הפתיחה מחדש לאחד צעיר מאחריה, בסוגי חביות כה שונים, הייתה בעיקר על מנת לחוש את ה-DNA של הנוזל בשני מקרים כה שונים וגם את האיכות האדירה של החומר בשני נוזלים כה שונים. לציין שלעניות דעתי מהדורות בלאק ארט אינן דוגמה טובה לברוכלאדי מהשנים הללו, בוודאי מדובר בחביות הטובות ביותר מאותה תקופה ומארק רנייר מעיד בראיון שרובן המכריע של החביות מ-1973 והלאה היו פשוט גרועות מאוד - מהמעט שטעמתי, אני מסכים.

בפלייט האחרון כאמור טעמנו שני מעושנים מהקור ריינג' של המזקקה - פורט שארלוט 10 ואוקטומור 13.1. אין מה להרחיב ומה לומר, מדובר ביצירות אומנות.

שורה תחתונה - ברוכלאדי היא פשוט מזקקה מדהימה. האם כל מה שיוצא משם טעים לכולם? לא. האם כל מה שיוצא משם מבוצע בצורה מושלמת? לדעתי - כן. בהחלט כן. יש חזון שהתחיל עם מארק רנייר, עבר דרך ג'ים מקיואן ואדם האנט לבקבוקים, שמאפשרים למיליוני אנשים לטעום נוזל רבגוני תוך שימת דגש על גלם ומקור, יישון ובלנדינג, DNA ויציאה ממנו, והכל עם כוונה - ואמונה. תודה!

bottom of page