סדנה מספר 30 של CSFC - פטרקירן
סדנה מספר 30 של CSFC התקיימה ב-5.9.2024 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
סדנה מספר 30 הייתה עבור רבים מפגש ראשון עם המזקקה בה עסקנו, פטרקירן - מצד אחד מזקקה מאוד ותיקה אשר הוקמה ב-1824, ממש בתחילת הגל הראשון. מצד שני מזקקה שבשנים בהן כבר החלו לבקבק סינגל מאלט כמוצר בפני עצמו, תמיד הייתה חלק מקבוצת מזקקות, ותמיד לא המובילה שבהן. המזקקה מייצרת נוזל קליל, פירותי וטרופי, וייחודה בעיקר בדודי הספיריט שלה עליהן מותקנות טבעות קירור. אלו זורקות מים על חלקו החיצוני של הדוד, מגבירות את הריפלקס ומעדנות את התזקיק. אני ממליץ מאוד לראות את הוידאו הזה כדי להבין במה מדובר, פיתרון טכני מהמם ביופיו וייחודי בכל סקוטלנד. כך פטרקירן מזקקת את הניו מייק שלה מ-1952, אז מנהל המזקקה אליסטייר מנזיס ומהנדס המזקקה ג'ון טוויג הוסיפו את טבעת קירור לספיריט סטיל היחיד שהיה אז. זוג דודים נוסף למזקקה ב-1966, ואפשר להאזין לפינת ההיסטוריה בפרק 89 של הפודקאסט כדי לשמוע את סיפורה של המזקקה המעניינת הזו - הנה הפרק בספוטיפיי שם אני מדבר על נושא טכני נוסף: בשנים 1995-2009 המזקקה עבדה עם מעבים מנירוסטה. זה השפיעה על התזקיק - ועל הבחירה שלי בסדר הפלייטים. אז מה טעמנו ואיך הטרופיות הזו מתבטאת במהדורות השונות?
הפלייט הראשון הפגיש שתי מהדורות להן שלושה דברים במשותף: זיקוק בתקופה של מעבי נחושת, יישון בחביות אקס-ברבן וביקבוק בחוזק נמוך, 40% ו-42%. ההבדל ביניהם? 16 שנות יישון. מצד אחד ה-12 שנה ומצד שני ה-28 שנה, שניהם קור ריינג' ושניהם יצאו בשנת 2018. ה-12 שנה היה מאוד טרופי ורענן, פרשי וקליל, ממש דראם כיפי. ה-28 שנה הרגיש טרופי אבל בשל וכבד, והוא היה עצי מידי - הייתה לו תחושה מעופשת, שהזכירה לחלק מהמשתתפים חבית יין. ה-12 שנה היה אהוב על רוב המשתתפים והוא פשוט אחלה בקבוק כניסה למזקקה.
בפלייט השני המשכנו עם מהדורות הקור ריינג', הפעם שתי אלו שיצאו ב-2020. שתיהן מתקופת מעבי הנירוסטה, ושתיהן בחוזק די דומה - 46.6% מול 47%. ההבדל כאן היה בגיל - 16 מול 22 שנה, ובחביות. בעוד ה-22 שנה גם הוא מתיישן בחביות ברבן בלבד, ה-16 שנה היא מהדורה שמשתנה בכל שנה עם מספר סוגי חביות. אנחנו טעמנו את מהדורת 2022 בחביות ברבן, אולורוסו ו-PX. שניהם היו ממש מוצלחים, קפיצת מדרגה מהפלייט הראשון, כבדים יותר ועדיין שומרים על הטרופיות. ב-16 שנה השפעת החביות הורגשו, כשהטרופיות קיבלה עוד מתקתקות ופרי אדום מחביות השרי וה-PX. ה-22 שנה התפתח יפה ולאחר המתנה של 10 דקות מהמזיגה הפך פשוט מעולה. טרופי מאוד עם טעמי אננס, פרי מתקתק וחמצמץ, מורכב כיאה לגילו אבל בניגוד ל-28 שמר גם על פרשיות. הוא היה במקום הראשון או השני עבור רובם המכריע של המשתתפים.
בפלייט השלישי עברנו למבקבקים עצמאיים ובו טעמנו שני פטרקירן עם שני מאפיינים דומים - זיקוק ב-2008, ויישון מלא בסוג אחד של חבית. ההבדל היה סוג החבית והגיל. מצד אחד קלאקסטון'ס בן 13 בחבית ברבן במילוי ראשון, מצד שני ליקוויד טרז'רס בן 10 בחבית רום. הקלאקסטון'ס היה ממש נהדר, והרגיש מאוד קרוב ל-22 שנה. יותר צעיר, יותר חזק, אבל ה-DNA הטרופי נשמר והתבטא כאן ממש יפה. חבית הרום לעומת זאת הייתה מאוד מוזרה, הפרי קיבל משהו עשבוני ומעט רקוב, היה בה סירחון ורבים לא כל כך אהבו אותה.
פלייט אחרון השווה בין שתי חביות בודדות באותו הגיל ובפיניש יחסית דומה. ראשון היה קדנהדס בן 14 בפיניש קרקוולוס - יין מחוזק מפורטוגל, שאינו פורט אלא מיוצר מדרום לדואורו, באזור קשקאיש. שני היה אינפריקוונט פלאיירס בן 14 בפיניש אולורוסו. שניהם היו טובים, אבל הקדנהדס נפתח מהמם וזמן בכוס פשוט הפך אותו לדראם הטוב ביותר בכל הסדנה עבור רבים. הייתה כאן דוגמה מאוד יפה לעבודת חבית שונה - בעוד הקדנהדס השתלב בטרופיות ונתן לה עוד גוון, חבית האולורוסו של האינפריקוונט פלאיירס די השתלטה על הסיפור והאופי הטרופי הלך ונעלם ככל שעבר הזמן בכוס.
שורה תחתונה - פטרקירן מזקקה מהממת, עם נוזל טעים ונגיש שמתאים לכל רמה של ניסיון בעולם הוויסקי. אם תשמעו את הפרק גם תלמדו על הפרוייקטים החדשניים שלה עם אלון סקוטי ושעורה מקומית. תודה!
