
סדנה מספר 33 של CSFC - ל"ג בעומף 2025
סדנה מספר 33 של CSFC התקיימה ב-15.5.2025 במרכז המבקרים של מזקקת M&H בתל אביב.
סדנה מספר 33 התרחשה ערב לפני ל"ג בעומר, ועסקה בוויסקי מעושן מהאי איילה (לכאורה רק - בפועל בעיקר). לכן, היא קיבלה את השם "ל"ג בעומף", הראשון אבל לא בטוח שהאחרון. במהלך הסדנה טעמנו ארבעה זוגות של וויסקי מעושן, וככל שעבר הזמן נחשפו ההנחיות למשתתפים וגם ההטרלה של הערב. שלושה מתוך ארבעה זוגות היו מהאי איילה ועל המשתתפים היה לזהות איזה זוג אינו מאיילה, משימה בה כמעט כולם עמדו בהצלחה. המשימה השנייה הייתה מאתגרת יותר. במהלך הסדנה הוקראו קטעים מספרו של אלפרד ברנרד על שלוש מזקקות - לגבולין, ארדבג ולפרויג. רק אחת מהשלוש הייתה בטעימה, ועל המשתתפים היה לנסות לזהות מי מהן ומה השתיים הנוספות.
במהלך הטעימה סקרתי את ההיסטוריה של האי איילה, הכללית בקצרה ומבחינת ייצור וויסקי מעט יותר בהרחבה. למעשה, שאלנו מספר שאולות כמו למשל האם תור הזהב של איילה הוא כיום, עם 10 מזקקות פעילות - או שמא בעבר הייתה באי תעשיית וויסקי מרשימה עוד יותר? אילו מזקקות נותרו פעילות לאורך השנים, מי מהן הותיקות ביותר, ואילו מזקקות עבדו באי אך נסגרו? מה בדבר האוכלוסיה באי, מתי הייתה בשיאה והאם יש קורלציה לכמות המזקקות הפעילות? על כל זאת תוכלו לשמוע בפרק 99 של חוזק חבית, בפינת ההיסטוריה שעלתה לאחר הסדנה וחופפת לה. ובכן - אז מה טעמנו?
פלייט ראשון כלל שתי מהדורות של קילכומן אשר יצאו בשנת 2023, כאשר הוויסקי הראשון הוא המתון ביותר בסדנה והיחיד שאינו מעל 50% אלכוהול - אלא בדיוק 50%. מהדורת 16 שנה שיצאו ב-2023 וכללה 5000 בקבוקים, התיישנה בברבן ושרי והייתה מוצלחת מאוד, אך מעט התפרקה בכוס עם הזמן והייתה קצרה באופן מפתיע. מולה, מהדורת קילכומן קלאב מאותה השנה, ואטינג של שתי חביות אקס-ברבן שעברו פיניש בחביות בלאן דה בלאן - יין לבן מבעבע. במהדורה זו 522 בקבוקים בחוזק של 54.1%. היא הייתה מעולה, והשתפרה מאוד לאורך זמן. אצל רוב המשתתפים הייתה המנצחת בזוג.
בפלייט השני יצאנו מאיילה ולמעשה מסקוטלנד, עם שני מעושנים עולם חדש. ראשית, ת'רי שיפס - סינגל מאלט דרום אפריקאי בן 11 ממזקקת ג'יימס סדג'וויק מוולינגטון. מהדורה בת 2994 בקבוקים בחוזק של 51.4% שיצאה ב-2020. 8 שנים בברבן ופיניש בן 3 שנים בחביות שיראז מקומי. הוא היה מעושן בינוני, טעים מאוד, חבית היין ניכרת יותר ככל שהזמן עובר אבל עם יחסית מעט גופרית. הזמן מעט הוריד מהעשן אבל הוא היה נחמד מאוד. מולו, קאסק סמפל מחבית ירושלמי שלי, בת שנתיים ושלושה חודשים בעת שנשאב הנוזל מהחבית. מדובר בחבית אלון צרפתי שיושן בה שנין בלאן של יקב ספרה במשך שישה מחזורי שימוש. החוזק לא נמדד אבל ניתן להעריך סביב 58-60%. ירושלמי בתפארתו - מלוכלך, עשבוני, ירוק ומסריח, יחד עם החמיצות והחמאתיות מהחבית שהפכו ניכרים יותר עם הזמן הוא הפך לדראם הכי שנוי במחלוקת - אצל חלק מהמשתתפים דורג אחרון, ואצל חלק ראשון או גבוה מאוד.
בפלייט השלישי החלטתי לבלבל את המשתתפים - כאן הופיעה המזקקה שהייתה בקטע הקריאה, אבל בשתי מהדורות פחות אופייניות לה. לפרויג - עם דרכון פורטוגלי. ראשון, לפרויג קארצ'ס 2016 בפיניש מדיירה, 51.6%. שני, לפרויג בן 10 בפורט של זנזיבר, 53.7%. שניהם היו לפרויג לא קלאסי, בייחוד הזנזיבר, כשרק בקארצ'ס הייתה הפנוליות האופיינית של המזקקה וגם בו בעוצמה פחותה משמעותית מרוב המהדורות. בעיני זה היה הזוג הכי פחות מוצלח, ואחוז המזהים את המזקקה מבין המשתתפים היה יחסית נמוך.
פלייט רביעי הביא עימו עלייה משמעותית ב-PPM. אוקטומור 7.1 מול 15.1, שניהם בני 5, שניהם בחבית ברבן - למרות שה-7.1 במילוי ראשון וה-15.1 גם מילוי ראשון וגם חרוכות מחדש. החוזק קרוב מאוד, 59.5% מול 59.1% בהתאמה. ההבדל הכי גדול הוא כמעט 100PPM הבדל לטובת ה-7.1: 208 מול 108.2 בהתאמה. ההבדל בחך לא היה מאוד חד משמעי, וכשליש מהמשתתפים הצביעו בעד ה-15.1 שהוא המעושן יותר. ללא ספק זה היה הזוג הטעים ביותר וגם הזוג שהכי הרבה משתתפים זיהו כברוכלאדי, למרות שרבים חשבו שאחד מהם הוא אוקטומור והשני פורט שארלוט או לוכינדאל.
שורה תחתונה - היה ערב טעים מאוד, מעניין ומאתגר לחושים. וויסקי זה כיף, מחכה כבר לל"ג בעומף 2026!