סדנה מספר 35 של CSFC - בנרינס
סדנה מספר 35 של CSFC התקיימה ב-14.8.2025 במרכז המבקרים של מזקקת M&H בתל אביב.
בסדנה מספר 35 התעמקנו במזקקת בנרינס, שמרבית החומר שהיא מייצרת נכנס לבלנדים גם בימינו. יש למזקקה רק מהדורה רשמית אחת קבועה שהיא חלק מסדרת פלורה&פונה של דיאג'ו. לכן, היכולת שלנו להכיר את בנרינס נשענת על שתי אפשרויות - או מהדורות מוגבלות רשמיות, שהן מועטות ויקרות, או דרך מבקבקים עצמאיים, וזו הייתה הדרך שבחרתי - אך כמובן שגם המהדורה הקבועה בת ב-15 בשרי חייבת להופיע.
לבנרינס היסטוריה מאוד מעניינת ביחס למזקקה ששייכת לאותם בעלים כבר 100 שנה. ראשית, שנת ההקמה הרשמית שלה - 1826 - אינה נכונה. מזקקת בנרינס המקורית, שהוקמה בשנה הזו, אינה המזקקה שהתגלגלה להיות הנוכחית והוקמה כמה שנים אחרי במיקום אחר ובשם אחר. שנית, היא סבלה מאוד במשך 70 שנותיה הראשונות - שיטפון, שריפה ושתי פשיטות רגל. שלישית, משטר הזיקוק שלה השתנה ב-1974 לזיקוק מורכב, שקצת מזכיר את זה של מורטלאך וספרינגבנק. בשנת 2007 הזיקוק חזר להיות דודי כפול קלאסי, וזה מאפשר לנו לטעום בנרינס באותו גיל וסוג חבית בשתי שיטות זיקוק שונות. מעניין מאוד. מה שלא השתנה הוא הוורמטאבס והחיתוך הרחב - מה שמייצר תזקיק כבד גם בזיקוק דודי כפול.
בפלייט הראשון טעמנו בנרינס בברבן מול בנרינס בשרי בחוזק של 43%, אשר זוקקו שניהם בזיקוק דודי כפול רגיל בשנת 2008. סיגנטורי בברבן בן 11 מול מהדורת פלורה & פונה בת ה-15 בשרי. כבר כאן אפשר להרגיש שבנרינס אינה מזקקת ספייסייד קלאסי. היה בשניהם משהו ירוק, מתובל, קצת מלוכלך וגופרתי, יחד עם פירותיות שניכרה בעיקר בסיגנטורי בחביות הברבן. סה"כ טעימה נחמדה להתחלה, הפלורה היה מועדף על רובם המכריע של המשתתפים.
פלייט שני היה המשך של הפלייט הראשון, רק עם חוזק יותר גבוה וזיקוק לפני שנת 2007. טעמנו שני בקבוקים של המבקבק האנטר לאנג בחוזק וגיל מאוד קרובים. חבית ברבן בת 15 מסדרת פירסט אדישנ'ס ב-49.6%, מולה חבית שרי בת 16 (למרות שכתוב על התווית 15) מסדרת אולד מאלט קאסק ב-50%. שתיהן בוקבקו ב-2022, וזוקקו ב-2006 ו-2005 בהתאמה. הייתה כאן קפיצה באיכות, במורכבות, אבל ה-DNA של המזקקה הורגש אפילו כשמדובר בזיקוק המורכב יותר. בהתאם לכך, חיבתם של המשתתפים ממש נחלקה בין שתי הטעימות. כדי להוסיף לעניין, מזגנו טעימה שלישית - סיגנטורי בן 24 שזוקק ב-1996, ואטינג של שתי אקס-ברבן הוגסהדס, ב-51.9%. הוא היה מעולה! פירותי ומורכב, עם ריח של ספר ישן, וככל שעבר הזמן הוא הפך להיות טרופי ומתוק יותר.
כאן מתחתי קו - ולמעשה סיימנו את החלק בטעימה שעסק בנוזל כמו שהוא נכנס לבלנדים - בברבן או בשרי, בגיל צעיר או מבוגר, ובחוזק נמוך או גבוה.
הפלייט השלישי כבר עסק בבנרינס כפי שאנחנו פוגשים אותה היום אצל מבקבקים עצמאיים, בחביות שונות ומיוחדות ובחוזק חבית גבוה. השוונו שתי חביות יין שזוקקו אחרי 2007. מצד אחד דראם מור בן 12 ב-52.6%, בפיניש יין צרפתי מיוחד ויבש בשם רנסיו סק. מצד שני ברייב ניו ספיריטס בן 13 בחבית בורדו מסיינט אמיליון ב-57.2%. שניהם היו טעימים, שונים מכל מה שטעמנו לפני, וחיבת המשתתפים נחלקה ביניהם.
לסיום טעמנו בקבוק אחד נוסף, עם טעמים שלכאורה אינם אמורים להיות במנעד של המזקקה - עשן - כמובן ממבקבק עצמאי. מדובר בחבית בת 13 שעברה פיניש בקוורטר אקס-לפרויג ובחוזק של 53%. זו הייתה חבית ממש מוצלחת, העשן ניכר מאוד אבל משתתפים רבים זיהו שמדובר בפיטד קאסק ולא שעורה מעושנת. לעומת הפלייט הראשון בו טעמנו בנרינס באופן הכי קלאסי שיכול להיות, זה היה סגיר מעניין וטוויסט לסדנה עם בנרינס שהוא כנראה הכי לא קלאסי שיכול להיות.
שורה תחתונה - בנרינס מזקקה מעניינת, עם חומר מורכב ואפשר להבין מדוע הוא נשמר לבלנדים של דיאג'ו. היכולת לטעום היום בנרינס שנעשה בשתי שיטות זיקוק הופכת אותה לייחודית עוד יותר בחלון הזמנים הזה. תודה רבה!
