
סדנה מספר 42 של חוזק חבית
גלנמורנג'י
סדנה מספר 42 של חוזק חבית התקיימה ב-26.8.2026 במרכז המבקרים של מזקקת M&H בתל אביב.
בסדנה מספר 42 של חוזק חבית חזרנו למזקקה שהייתה הנושא של סדנה מספר 1, אי שם בקורונה בתקופת סדנאות הזום - מזקקת גלנמורנג'י מההיילנד, שמאז אותה סדנה ראשונה ריעננה את הריינג' הבסיסי שלה לחלוטין. הסדנה עסקה ב-DNA של המזקקה גם דרך הקור ריינג' החדש וגם דרך מהדורות מיוחדות, וכראוי למזקקה הזו ניהננו ממגוון גדול מאוד של חביות. המגוון הגדול זה הוביל לליינאפ רחב של לא פחות מ-10 טעימות שונות, הגרסה של חוזק חבית ל"צרות בהייטק".
במהלך הטעימה דיברנו על ההיסטוריה של המזקקה. התחלנו בהקמתה על ידי וויליאם מת'יסון שלפי עדותו של אלפרד ברנרד ייצר בה וויסקי טעים אבל במזקקה שנבנתה טלאי על טלאי, דרך השיפוץ הגדול של המייטלנדים שכנראה הביאו את הדודים הגבוהים מלית', משם למקדונלד&מויר ועד עידן LVMH. בעיני, יפה לראות כיצד הרכישה הגדולה הזו של חברת ענק לא שינתה את ה-DNA של גלנמורנג'י אלא בעיקר נתנה לו את האמצעים להיות מיושם באופן מושקע יותר. אז מה טעמנו?
בפלייט הראשון התמקדנו ב-DNA של הנוזל עצמו עם פחות השפעת חבית. השוונו בין ה-12 אוריג'ינל החדש וה-19 שיצא לדיוטי פרי בשנים 2017-2023, שניהם 100% בחביות ברבן, ואליהם הוספנו את ה-18 שעובר יישון חלקי מאוד בשרי - רק 30% מהנוזל בשלוש השנים האחרונות. ה-DNA היה ברור, והמנצח של הפלייט הזה היה ה-19, אבל בנקודות. השונות של ה-18 הייתה ברורה לרוב המשתתפים, והאיכות הבסיסית של ה-12 אוריג'ינל תפסה רבים - בדיעבד, כשהבקבוקים נחשפו - בהפתעה מוחלטת. בשלושתם ניכר התזקיק העדין, וניל, מתקתקות דגנית קלה ומשהו שמזכיר קליפת תפוז.
בפלייט השני עברנו לליין הקבוע של מהדורות בפיניש, לאחר מתיחת הפנים האחרונה - בעיני, גם זה DNA, לא של הנוזל עצמו אלא של עבודת מזקקה, מאלט מאסטר ותפיסה יצרנית. התחלנו בהשוואה של ה-15 לסנטה בפיניש שרי אולורוסו, שהחליף לא מזמן את ה-12 לסנטה הקודם, אותו השוונו ל-14 קינטה רובן בפיניש פורט. ההיפוך אף-חך ביניהן הוא מעניין מאוד. הלסנטה היה מתקתק באף עם פירות אדומים אבל בחך יבש מאוד ויותר אגוזי, בעוד הקינטה רובן היה יבש באף עם עץ, קפה וקקאו ובחך היה מתוק ושוקולדי. שניהם היו מוצלחים, אבל השלישי בפלייט הזה הפך לאהוב ביותר על רוב המשתתפים - ה-16 נקטר בפיניש ארבעה יינות מתוקים - סוטרן, מונבזייק, טוקאי ומוסקטל שרי. בעיני, הוא השדרוג הגדול ביותר בריינג' הזה, מחליף נהדר למהדורה הקודמת שהייתה צעירה. מתקתק, מבושם ופרחוני, ממש היילנד משודרג ועבודת חביות מוצלחת ומאוזנת.
הפלייט השלישי הוקדש למהדורות עם ייחוד - בחביות או בשעורה. ד"ר ביל למסדן אוהב לעבוד עם חביות מסוגים שונים, ועיון במהדורות המיוחדות השנתיות של המזקקה מראה על חיבתו הרבה במיוחד לחביות יין. לשם כך, בחרתי שתי מהדורות מסדרת הפרייבט קולקשן והטייל אוף בחביות יין, אבל עם פער של 12 שנים ביניהן. התחלנו עם הקומפנטה, מהדורה מ-2014 עם פיניש בשני סוגי יין אדום - 60% מהנוזל בבורגון אדום ויבש מפינו נואר, ו-40% מהנוזל ביין קינוח מחוזק מעמק הרון, VDN. זו פשוט מהדורה פנטסטית, מהטובות שהמזקקה הוציאה אי פעם לדעת רבים - גם לדעתי. מולה טעמנו את המהדורה האחרונה שיצאה בסדרה, טייל אוף ספייסס בפיניש של ארבעה סוגי חביות - וירג'ן, STR, פדרו חימנז וחביות יין אדום ממרוקו. הוא אכן הרגיש מתובל, היה טעים מאוד והשתפר עם הזמן בכוס. על מנת להשלים את הקור ריינג' וגם לבדוק את חדות המשתתפים, הוספתי לפלייט הזה את הסיגנט המוכר והאהוב שמהר מאוד זוהה על ידי משתתפים רבים בשל הנוט הברור של קפה שעולה ממנו בשל השימוש גם בשעורה קלויה מאוד.
לסיום, טעמנו גלנמורנג'י עצמאי בחוזק חבית - ווסטפורט בן 18 של ווילסון&מורגן בחביות אולורוסו שהגיע ב-57.4%. זה היה חומר מעולה, עשיר מאוד ודרך נהדרת לסגור את הטעימה הזו - גלנמורנג'י בחוזק החבית בהחלט אינו יצור שכיח.
שורה תחתונה - לבקר את גלנמורנג'י שוב אחרי 4.5 שנים היה כיף, עם קור ריינג' חדש והרבה סוגים של חביות. מזקקה יצירתית שבאמת עושה את הוויסקי זה כיף. תודה רבה!
























