סדנה מספר 17 של CSFC - דינסטון
סדנה מספר 17 של CSFC התקיימה ב-31.3.2023 במוזנר בר בתל אביב.
בסדנה פגשנו את מזקקת דינסטון מאזור ההיילנד והיא כללה 8 טעימות עיוורות. מזקקת דינסטון שהחלה לעבוד בסוף שנות ה-60 מייצרת נוזל די קל, אשר נותן לחביות להתבטא היטב. למרות הפיתוי פשוט לתת 8 טעימות מ-8 חביות שונות, החלטתי להכניס לשני פלייטים גם את סוגיית הגיל ולבחון דינסטון באותו סוג חבית ובגיל שונה.
הפלייט הראשון עסק בחביות אקס-ברבן עם שתי מהדורות סדרתיות. ה-12 שנה וה-18 שנה (מהדורת 2015 במקרה שלנו), שניהם באותו החוזק - 46.3% - ובחביות אקס ברבן. מעבר להבדל הגיל, בכל זאת יש הבדל בחביות. ה-12 שנה התיישן בחביות אקס-ברבן שלא מסופר באיזה מילוי הן וסביר להניח שיש כאן נוזל במילוי ראשון וגם שני. ה-18 שנה כולו במילוי שני או שלישי, והנוזל עובר פיניש בחביות ברבן במילוי ראשון. שניהם ביו מוצלחים, ה-18 התפתח יפה, הם הראו אופי של חבית ברבן עם מתיקות מחד ותבלינים יבשים מאידך, כשה-18 פיתח פירותיות לאורך זמן בכוס. העדפת המשתתפים נחלקה בין שניהם בצורה די שווה.
פלייט שני היה המקביל של הפלייט הראשון אך עם חביות שרי, ובעוצמה רבה יותר. הצעיר מהשניים היה מהדורה מ-2021 בשם "20008 אולורוסו", 12 שנות יישון מלא בחביות שרי אולורוסו ובחוזק 52.7%. מהדורה זו כללה 13227 בקבוקים. מולו מהדורת 20 שנה משנת 2015, גם כן ביישון מלא באולורוסו ובחוזק 55.3%. מהדורה זו כללה 8400 בקבוקים. ההבדל האמיתי בין השניים הללו לא היה בתחושת הגיל, אלא באופי של חביות השרי. ה-2008 היה מתוק יותר, מתחנף יותר, ואילו ה-20 שנה שלמעשה החל את היישון 13 שנים לפני היה יבש בהרבה. זו הייתה הדגמה להבדל בין חביות שרי ישנות ומתקופה בה תעשיית הוויסקי הייתה במשבר, לחביות שרי יותר מודרניות ולתקופה בה התעשייה כבר בתנופה. אישית ה-20 שנה היה מועדף עלי אך רוב המשתתפים העדיפו של ה-2008.
בפלייט השלישי השוותנו בין דינסטונים בפיניש יין. מצד אחד מהדורת "2002 פינו נואר פיניש", וויסקי בן 17 וב-50%, מהדורה שכללה 6003 בקבוקים. מול פיניש ביין אדום וקצת כדי לבלבל את המשתתפים טעמנו מהדורה בפיניש סוטרן בצבע כהה משמעותית - חבית בודדה בת 12 של המבקבק אינפריקוונט פליירס אשר פעיל מ-2019. חוזק גבוה של 57.9%, סה"כ 277 בקבוקים. שניהם התחילו סגורים מאוד ואז נפתחו יפה, הסוטרן היה הרבה יותר קלאסי בטעמים שלו אבל מעט אלכוהולי מידי, הפינו נואר היה טעים וככל שעבר הזמן העמיקו טעמיו וגם פיניש היין האדום הפך יותר משמעותי. רוב המשתתפים העדיפו של הסוטרן.
פליט רביעי עסק בשני סוגי שרי שונים שאינם אולורוסו. השוונו בין מהדורה שאני אישית מאוד אוהב, כנראה הדינסטון האהוב עלי - "2006 פינו פיניש", מהדורה בת 12 שנה בחוזק 55% ובפיניש שרי פינו אשר כוללת 1608 בקבוקים. מולה חבית בודדה בת 8 בפיניש שרי פאלו קורטדו של המבקבק דראם מור, 55.3% וסה"כ 249 בקבוקים. זה היה הפלייט הטעים ביותר עבור רוב המשתתפים, שניהם היו מעולים, ורבים לא התליחו להחליט מה מהשניים טעים יותר. הדגמה נפלאה של החביות - עובש לבן ותפוחיות בפינו, אגוזיות ומעט חמצמצות בפאלו קורטדו, השתפרות לאורך זמן - ממש כל מה שאפשר לבקש מוויסקי טוב.
שורה תחתונה - דינסטון מזקקה נהדרת אשר מוציאה מגוון רחב של הוצאות בחביות שונות, רובן ממש מאפשרות להבין את הטעמים של אותן חביות היטב. תודה!
