סדנה מספר 19 של CSFC - רויאל לוכנאגר
סדנה מספר 19 של CSFC התקיימה ב-20.7.2023 בזום.
בסדנה הכרנו לעומק את המזקקה הקטנה ביותר של תאגיד דיאג'ו - מזקקת רויאל לוכנאגר ממרכז ההיילנד. הקור ריינג' של המזקקה כיום כולל רק 2 בקבוקים, אבל כיאה לסדנה היא כללה 8 טעימות אותן טעמנו בזוגות ובטעימה עיוורת. המזקקה החלה לעבוד ב-1845 וכבר ב-1848 זכתה לתחילית "רויאל" לאחר שזכתה לכבוד מהמלכה ויקטוריה והנסיך אלברט שביקרו בה ואהבו את מה שטעמו. כחלק מהסדנה גם דיברנו מעט על מה הוא Royal Warrant if Appointment ועל ארבע המזקקות שזכו בכבוד - יחד עם לוכנאגר נמצאות ברשימה הזו גם רויאל בראקלה, גלנורי רויאל (אשר אינה קיימת עוד) ולפרויג.
המזקקה מאוד מעניינת מעוד זווית - הפער בין הציוד שלה אשר מכוון לייצור וויסקי כבד לבין הנוזל שהיא מייצרת בפועל שהוא קל, ומאוד עשבוני, וה-DNA הזה הורגש בצורה מובהקת בכל טעימה וטעימה. המזקקה מבצעת תסיסות ארוכות של 70-120 שעות, ויש לה זוג דוודים קטן (6700 ו-3900) אשר להם מחוברים מעבים מסוג וורםטאבס. כל אלו מורים על וויסקי כבד בשל מיעוט מגע נחושת-אדי אלכוהול במהלך הזיקוק. כדי להתמודד עם הציוד ולהייצר את הנוזל הקל יחסית, הדודים אינם ממולאים לחלוטין והוורםטאבס מופעלות עם מים חמים כדי לדחות את העיבוי ככל הניתן.
הפלייט הראשון כלל שתי גרסאות של אותו הוויסקי - ה-12 שנה ב-40% המוכר והזמין, ומולו מהדורת ה-DE בפיניש יין קינוח מוסקט אשר יוצאה רק בשנים 2008-2021 (בסדנה טעמנו את מהדורת 2011) באותו הגיל ואותו החוזק. ה-12 שנה היה תצוגת תכלית של אופי המזקקה, מעט מתקתק עם מאלטיות ובעיקר עשבוני, מנעד צר ומדויק של טעמים. ה-DE הוסיף מעט מאוד מתיקות, אבל ההבדל בינו לבין מהדורת ה-12 שנה היה קטן מאוד, בשונה מכל מהדורות ה-DE האחרות שמציעות טוויסט יותר משמעותי של המהדורה עליה הם מבוססות. אני לחלוטין מבין מדוע גנזו את המהדורה הזו.
פלייט שני המשיך את הקו עם ביטויים בחוזק נמוך והבדל בסוג החבית אבל עם פער גדול יותר. מצד אחד מהדורת משחקי הכס שיצאה ב-2018, 12 שנה בחוזק של 40%. מכל הליין של משחקי הכס, זהו הבקבוק היחיד שאני לא בטוח אם הוא מהדורה חדשה או אותו נוזל באריזה אחרת, וזו הייתה הזדמנות לבדוק איך אנשים מגיבים לבקבוק הזה לעומת ה-12 שנה הרגיל. מולו מהדורת סלקטד רזרב שמבוקבקת ב-43% ומיושנת בחביות שרי בלבד. המהדורה הזו יצאה באופן סדרתי מסוף שנות ה-80 ובמהלך שנות ה-90, אבל בשנות ה-2000 הפכה לפחות סדרתית ויצאה לסירוגין במהדורות בנות אלפי בקבוקים בודדים, לרוב סביב 3000. הפעם האחרונה בה יצאה הייתה 2018, אנחנו חלקנו בקבוק ממהדורת 2009 - כלומר נוזל שזוקק בסוף שנות ה-90. מהדורת משחקי הכס הייתה די דומה ל-12 הרגיל אבל לא זהה, ואילו הסלקטד רזרב היה גופריתי, כבד, יבש, עם הרבה טעמי פרי אדום וככל שעבר הזמן בכוס הוא הפך יותר ויותר מתוק לכיוון קרמל וקפה. מכל הרביעיה הראשונה הוא היה הטוב ביותר לדעת רובם המכריע של המשתתפים.
בפלייט השלישי עלינו לחוזק חבית והשוונו שני ביטויים עם פער גילאים גדול מאוד. ראשון היה מנג'רס דראם בן 12 שנה שבוקבק ב-2017, אחד משני מנג'רס דראם שיצאו אי פעם מהמזקקה. מולו חבית ריפיל הוגסהד בודדה של האנטר לאנג בגיל מרשים - 21 שנה. ההבדל בחוזק היה קטן מאוד, המנג'רס דראם ב-58.1% וההאנטר לאנג ב-57%. שניהם היו קפיצה רצינית ברמה, כשה-12 שנה אינטנסיבי יותר באף וה-21 שנה יותר ארוך, עם חריפות מתגברת, אבל ללא ספק שניהם הפגינו את אותו DNA של המזקקה ואצל רבים אחד מהשניים היה המנצח של הערב. אישית, ה-21 שנה היה לי יותר טעים, מורכב וארוך, עם גרף עוצמה שלא הפסיק להתגבר. דראם מרשים מאוד.
בפלייט הרביעי השוונו שני בקבוקים עם השפעת חביות שרי. מהדורת 16 שנה בחביות ריפיל ברבן וריפיל שרי מאלון אירופאי, חלק מהריליס השנתי של דיאג'ו משנת 2021. מולה חבית בודדה בת 18 של ריידנהדס, שרי באט שעברה חריכה מחדש. גם כאן ההבדל בחוזק לא היה גדול, 57.5% מול 55.9% בהתאמה. לאחר האכזבה מהאובן 12 שנה מאותו ריליס באתי עם ציפיות נמוכות מה-16 שנה - והוא היה הפתעת הטעימה בעיני והדראם הטעים ביותר של הערב עבורי. מורכב, ארוך, מאוזן מאוד, אלגנטי, ביטוי מאוד מיוחד של העשבוניות שחשנו כל הערב. גם הקיידנהדס היה טעים מאוד אבל מעט פחות, והזמן לא עשה לא טוב וקצת פירק אותו. בכל זאת, הוא ללא ספק היה וויסקי טעים, פשוט פחות מכל הרביעיה השניה בחוזק החבית.
שורה תחתונה - זו הייתה טעימה מאלפת, מעניינת, ואני מאוד גאה על ההזדמנות לרדת לעומקה של מזקקה עם יחסית מעט ביטויים לאורך השנים. זו ככל הנראה הסדנה עם הכי הרבה פער בין כמה טעים היה לכמה מעניין ומיוחד היה, וכפי שאמר המשתתף יוסי ב. - זה בדיוק הקסם של סדנת וויסקי. תודה!
