סדנה מספר 21 של CSFC - בלוויני #2
סדנה מספר 21 של CSFC התקיימה ב-19.9.2023 בבית ציוני אמריקה.
סדנה מספר 21 הייתה החלק השני מבין שניים של סדנאות בלוויני, פרויקט שאני מאוד גאה בו אשר כלל 16 טעימות שונות של בלוויני - מגוון גילאים, מגוון חביות, ישן וחדש, רשמיים ועצמאיים. בסדנה הראשונה עסקנו בנוזל בגילאים שונים בחביות ברבן ושרי, עם קינוח מעושן. מטרת הסדנה הייתה להרגיש את הנוזל בגילאים שונים אבל רק בשני סוגי החביות הללו, כלומר בלי לתת למגוון גדול של חביות לקחת את הפוקוס - וזה בדיוק היה הנושא של הסדנה השנייה. גילוי נאות - נכון למועד עריכת הסדנה אני נושא בתואר הבלתי רגיל "שגריר גלנפידיך ובלוויני בישראל".
בפלייט הראשון טעמנו שתי מהדורות עם דרכון פורטוגלי, בפיניש של חביות יין מתוק ובחוזק נמוך. מצד אחד מהדורת 21 שנה בפיניש פורט, מצד שני מהדרות הדיוטי פרי היחסית חדשה בת 15 השנים, בפיניש מדיירה. ה-21 שנה ב-40%, ה-15 שנה ב-43%, וההבדל בחוזק לא מאוד ניכר ביניהם. הפורטווד היה טעים, ויבש מהצפוי מפיניש בחבית פורט - כנראה מכיוון שמדובר בחביות אשר הכילו פורט במשך כ-30 שנים. המדיירה היה נפלא באף, אך בפה הפגין מרירות ועם הזמן גם תבלינים די חזקים, וללא ספק היה הבקבוק הפחות מוצלח של הטעימה לדעת הרבה משמשתתפים. הסיבה בגינה התחלתי עם בקבוק בן 21 שנה היא חוזקו הנמוך - הוא הבקבוק היחיד בטעימה ב-40% - וגם מהיכרות איתו. האלגנטיות שלו הייתה נבלעת לו היה מופיע בהמשך הטעימה, טעות שכבר עשיתי בעבר ולא רציתי לחזור עליה.
בפלייט השני עברנו לשני סוגי חביות אשר הופיעו במהדורות רבות של בלוויני - ה-14 קריביאן קאסק וה-17 דאבלווד בפיניש שרי שייצורו פסק כבר לפני כמה שנים, שניהם בחוזק של 43%. ה-14 שנה היה מתוק ומתובל, ואחרי הפלייט הראשון שהסתיים באקורד מריר מידי הוא היה מאוד מוצלח. ה-17 שנה היה יבש מאוד, כבד, סגור, וזכה לפחות אהדה מהמשתתפים. הזמן עשה לשניהם טוב, אבל הקריביאן קאסק עדיין ניצח. זו הפעם השנייה בה אני מעביר סדנת בלוויני (עוד אחת ב-2018) בה ה-17 דאבלווד "מפסיד" לבקבוק צעיר ממנו שגם עולה משמעותית פחות, ואני גם חושב שישנה וריאציה גדולה בין באצ'ים שונים שלו. לדעתי זה בקבוק מוצלח, והוא צריך יותר זמן משהמדיום של סדנה מאפשר.
בפלייט השלישי עלינו באחוז האלכוהול וטעמנו זוג חביות נוסף של מהדורות מהעת האחרונה. ה-16 פרנץ' אוק בפיניש פינו דה שאראן שחוזקו 47.6%, וה-18 שנה פיניש פדרו חימנז שרי ב-48.7% שיצא לפני כשנה וחצי כמהדורת דיוטי פרי יחד עם ה-15 שנה מדיירה. ה-16 שנה היה פשוט מעולה מהשנייה הראשונה ולא הפסיק להשתפר. מבושם, פירותי, מתוק-חמצמץ, היה בו משהו קצת שעוותי-לבנדרי שהזכיר מהדורות בחביות סוטרן ופורט לבן של גלנקאדם. פשוט דראם מעולה. ה-18 שנה התחיל מעולה גם כן, עם שילוב של מתוק-חמצמץ והרבה תבלינים ופרי אדום. זמן לא עשה לו טוב, הוא איבד את החמצמצות והאיזון ופשוט התפרק. ה-16 שנה היה הדראם המנצח של הפלייט הזה - ושל הטעימה כולה עבור רבים.
בפלייט האחרון היה טוויסט - בלוויני אחד בחבית ברבן עם נוזל מיוחד וברנסייד, כלומר ביקבוק עצמאי בחבית רום שהייתה החבית היחידה עליה חזרנו פעמיים. הבקבוק הראשון היה מהדורה מריינג' הסטוריז שיצאה בשנת 2020, אשר נקראת "The Edge of Burnhead Wood". מדובר בנוזל משעורה אשר גדלה בשטח המזקקה, שעברה הלתתה במאלטינג פלור של המזקקה ובזמן הייבוש חומר הבערה כלל לא רק פחם אלא גם אברש - Heather. חוזקו 48.7%, והוא היה פשוט מדהים. מורכב מאוד, בלוויני עם עוד שכבה היילנדית של מתיקות ועשן קליל. הוא לא הפסיק להשתפר וגם הוא היה מהמנצחים הגדולים של הערב. הברנסייד, בן 11 של המבקבק העצמאי פין תומסון, היה בחוזק מפלצתי של 63.6%. הוא היה יותר רום מוויסקי, וככל שעבר הזמן קיבל יותר ויותר טעמי לכה ופאנקיות - כאילו מישהו טפטף לנו האמפדן לכוס.
שורה תחתונה - זו הייתה סדנה מעולה, המשך יפה לסדנה הראשונה והזדמנות להכיר את המזקקה האדירה הזו מכיוון נוסף. כל מי שנכח בשתי הסדנאות זכה לטעום 16 בלוויני שונים, 2 מהם עצמאיים, במגוון גילאים וחביות ובאמת להכיר את המזקקה לעומק. תודה!
