סדנה מספר 24 של CSFC - ארדבג
סדנה מספר 24 של CSFC התקיימה ב-18.1.2024 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
בסדנה מספר 24 פגשנו מזקקה נערצת מהאי איילה, אשר במאה ה-19 הייתה המזקקה הגדולה ביותר באי ובמאה ה-20 עברה כמה ידיים ואפילו לא עבדה באופן רציף בסופה. לאחר שנרכשה על ידי גלנמורנג'י ב-1997 עלתה על דרך המלך - ומאז היא הפכה פופולרית מאוד, עד כדי כך שבשנים האחרונות המהדורות המיוחדות שלה סופגות ביקורת מ"מביני עניין" אשר טוענים שהמזקקה כבר התמסחרה ואינה מייצרת חומר איכותי כמו פעם. ובכן, יצאנו לבדוק! האם ארדבג של היום אכן הפכה מסחרית מידי? האם הוויסקי שלה הוא כבר פחות טעים מפעם וההוצאות המיוחדות שלה הן סתם גימיק? או שאולי טעימה עיוורת תגלה דווקא את ההיפך?
פלייט הראשון עסק בשתי מהדורות צעירות, באותו סוג חביות ובחוזק די קרוב, עם הבדל עיקרי אחד - האחת קור ריינג' והשנייה מהדורה מיוחדת, אמנם לא יקרה אבל בהחלט פחות נגישה. ארדבג 5 ווי ביסטי אשר הושק ב-2020 וארדבג 8 פור דיסקאשן שהיה המהדורה השנתית של 2021 מתיישנים שניהם בחביות ברבן ושרי. החוזק דומה - 47.4% ו-50.8% בהתאמה, לא פער גדול. שניהם היו טעימים, והעדפת המשתתפים הייתה בערך חצי חצי עם נטייה קלה לווי ביסטי. אמנם הדיסקאשן הרגיש כאילו יש בו יותר שרי בבלנד, והשרי שם היה קצת יותר יבש, והוא גם הראה שיפור גדול יותר עם הזמן - אבל בשורה התחתונה, יותר העדיפו את הווי ביסטי שעולה פחות וזמין בכל חנות.
פלייט שני היה פלייט משולש. התחלנו בטעימה השוואתית של שני 10 שנים מהקור ריינג'. מדוע שניים? הראשון היה ביקבוק חדש יחסית, אשר בוקבק ב-2023 כלומר נוזל שזוקק ב-2012-3. השני בוקבק ב-2010, כלומר זוקק בשנת 2000 או 1999, השנים הראשונות של ארדבג לאחר הפתיחה מחדש ולפני הפופולריות הגואה שלה שלפי אותם "מביני עניין" אילצה אותה לעשות פשרות בייצור. ההעדפה של המשתתפים הייתה חד משמעית - מתוך 33 אנשים, 2 בלבד העדיפו את הארדבג 10 הישן. 31 איש (וכותב שורות אלו) העדיפו את הארדבג 10 החדש. הוא הרגיש מעט פחות כבולי ויותר מעושן, מעט יותר עשיר, והיה בו משהו יותר מהודק, עשוי טוב, תחושה שקשה להעביר במילים אבל הייתה מוסכמת. לאחר מכן כדי לתת עוד טעימה של הנוזל בחביות ברבן בלבד הוספנו טעימה של חבית בודדה בת 13 של המבקבק זנזיבר, נוזל שזוקק ב-2008 ובוקבק בחוזק החבית, 53.6%. הוא היה ממש טעים, עוצמתי, מלוכלך, וכששאלתי את המשתתפים לאיזה משני הארדב 10 הוא מרגיש קרוב יותר בטעמים, הדעות היו ממש חלוקות חצי בחצי.
פלייט שלישי הוקדש לשתי מהדורות מיוחדות מהשנים האחרונות, מאלו שזכו לביקורת על ידי חובבי המזקקה הותיקים שהתגעגעו למהדורות של פעם. מה שעניין אותי זה איך הן עוברות בטעימה עיוורת? האם לאחר טעימה של חמישה ארדבגים, כולל חבית בודדה בת 13, הם יפלו? יהיו פחות טעימים או שטוחים ומשעממים ביחס לקודמים? או שמא יהיו טובים עוד יותר? התחלנו עם ארדבג ארדקור, מהדורה מ-2022 אשר יוצרה משעורה שעברה קלייה רצינית ויצאה בשני חוזקים, 46% ומהדורת הקומיטי ב-50.1% אותה טעמנו. מולה מהדורת פרמיוטיישן מ-2021, בת 13 שנים, מנוזל שזוקק ב-2007 ועם סיפור מעניין. כשהמהדורה יצאה המזקקה סיפרה שב-2007 שישה וואשבאקס (מיכלי תסיסה) חוו תקלה כלשהי, וד"ר ביל למסדן אשר מוביל את ארדבג וגלנמורנג'י החליט לפתוח את מיכלי התסיסה ולתת לה להמשיך במשך שלושה שבועות. הוויסקי בוקבק בחוזק של 49.4%. זו הייתה טעימה מעולה, ושניהם היו פשוט מהממים. שניהם הרגישו כמו ארדבג עם טוויסט, ממש לא כמו גימיק, ועבור רבים הזוג הזה היה הפלייט הטעים בסדנה. הפרמיוטיישן היה מלא טעמי פרי טרופי והתסיסה הארוכה הורגשה בו ללא ספק. גם הארדקור היה מיוחד, הרגיש מתוק יותר עם הרבה וניל ושוקולד, ועשן עם יותר אפר משאר המהדורות שטעמנו שהיה מנוגד למתיקות שלו.
הזוג האחרון היה גם הוא סוג של אתגר. מצד אחד מהדורת קור ריינג' - אוגידאל, אשר הושק ב-2003 ומשלב חביות ברבן ושרי בחוזק של 54.2%. מצד שני הארדבג היקר ביותר שטעמנו - היפרנובה, מהדורה מ-2022 שהיא המשך של מהדורות הסופרנובה השונות שיצאו בשנים 2008-2019. ההיפרנובה זוקק משעורה אשר עושנה ל-170ppm, בוקבק ב-51% ומחירו לצרכן 180£. ההימור שלי התברר כנכון, פעמיים. ראשית, רוב המשתתפים העדיפו את האוגידאל המוכר והאהוב על ההיפרנובה. שנית, אצל הרבה מאוד משתתפים האוגידאל גם היה החביב עליהם בכל הטעימה כולה!
שורה תחתונה - לדעתי, הסדנה הזו הוכיחה שהנהי והביקורת על ארדבג הם לכל הפחות מוגזמים, אם לא פשוט לא מוצדקים. אנשים אוהבים להתגעגע לפעם, באופן כללי ובעולם הוויסקי בפרט. ארדבג עדיין מייצרת וויסקי טוב ואיכותי, והמהדורות המיוחדות שלה אינן גימיק או תווית יפה אלא בעלות תוכן וייחוד - האם זה תמיד יותר טעים ממהדורות הקור ריינג' או תמורה טובה למחיר, זה כבר ויכוח אחר. תודה!
