סדנה מספר 38 של חוזק חבית - באפלו טרייס
סדנה מספר 38 של חוזק חבית התקיימה ב-5.2.2026 במרכז המבקרים של מזקקת M&H בתל אביב.
בסדנה מספר 38, לראשונה, ביקרנו במזקקה אמריקאית, מזקקה מוערכת מאוד, גדולה, אשר נמצאת באתר עם היסטוריה עשירה שהולכת יותר מ-200 שנים אחורה. המזקקה הזו היא באפלו טרייס המייצרת מגוון של מותגים שונים ומספר סוגי וויסקי אמריקאי, וגם מבקבקת וויסקי קנדי עלום מקור. שתי נסיבות הביאו לעלייה משמעותית במספר המהדורות של באפלו טרייס אשר זמינות לצרכנים בשוק הישראלי במהלך 2025. מצד אחד הירידה בשוק הוויסקי האמריקאי, ומצד שני יבואן חדש למזקקה, אשר החל לייבא את המזקקה לאחר שהיבואן הקודם שלה פשט רגל. הזמינות הזו, והרצון שלי לעשות בשנת 2026 יותר סדנאות על וויסקי אמריקאי הובילו אותי לבחור בהם כמזקקה הראשונה עליה אני עושה סדנה השנה, ויחד עם זאת עוד עובדה חשובה. החביות של בפאלו טרייס נחשבות על ידי כמה אושיות מתעשיית הוויסקי הסקוטית כטובות ביותר ליישון וויסקי, כחביות אקס-ברבן כמובן. שתי דוגמאות לאושיות שכאלו הם ג'ים מקיואן (בוומור, ברוכלאדי, ארדנהו) ואנת'וני ווילס (קילכומן).
את הסדנה התחלנו עם סקירה כללית של צמיחתה של התעשייה האמריקאית החל מתנועת המהגרים, דרך שורשיה בחוף הצפון מזרחי, מרד הוויסקי והתנועה מערבה, וכלה בפרשיית הוויסקי רינג. לאחר מכן עברנו לדבר על המזקקה עצמה על גילגוליה השונים, מהריסון בלנטון דרך דניאל סוויגרט, קולונל טיילור שבנה אותה מחדש בשם OFC, ג'ורג' T סטאג, אלברט בלנטון שגם הוא שינה את שמה, שנלי אינדסטריז, אפיזודת AGE הקצרה ועד לבעליה הנוכחיים, סזראק, אשר שינו את שמה ב-1999 לבאפלו טרייס. המזקקה הזו חוותה מספר שיפוצים והרחבות, שריפה, שני שטפונות ואת תקופת היובש - שבאופן מפתיע דווקא הייתה חיובית עבורה במידה מה. כדי להרגיש את הנוזל, טעמנו תשע מהדורות שונות - שבע מהן מיוצרות במזקקה, ועוד שתיים ששייכות לחברת סזראק. יפה לראות כיצד המזקקה מעניקה למהדורות שונות שמות של אנשים שהם עמודי תווך בההיסטוריה שלה.
בפלייט הראשון התחלנו עם שתי מהדורות ב-40% אלכוהול, כשאחת מהן מניחה את היסודות לפלייט הבא והשנייה למעשה שם בשביל לתת לה קונטרה בכל המובנים. קריבו קרוסינג, וויסקי קנדי אשר מבוקבק בבאפלו טרייס והמידע עליו מועט מאוד, היה נחמד ונעים והרבה פחות מתובל מהצפוי מתוצרת קנדה. מולו, מותג ותיק אשר נוסד ב-1968 אך נרכש על ידי חברת סזראק ועבר לייצור בבאפלו טרייס, בנצ'מארק מספר 8 שהוא ברבן צעיר מאוד - אשר מיוצר ממאשביל מספר 1 של המזקקה, הלואו-ריי-קונטנט שלה - שהולך ללוות אותנו בעוד 3 מהדורות בפלייט הבא. בטעימה ראשונה הרוב המכריע העדיפו את הבנצ'מארק, אבל הזמן בכוס לא עשה איתו חסר לעומת הקריבו קרוסינג, שהפך לחביב על יותר משתתפים לאחר ההמתנה.
בפלייט השני המשכנו עם מאשביל מספר 1, בשלוש מהדורות שונות אשר הראו לנו כיצד אותו החומר בא לידי ביטוי בגיל וחוזק שונה. מהדורת הדגל של המזקקה, באפלו טרייס, ברבן ב-45% שהיה טעים, מאוזן, ובעל גוף מלא ביחס לבנצ'מארק. תוספת 5% אלכוהול בהחלט ניכרה שם וגם הגיל המוערך שהוא סביב 8 שנים. אחריו מהדורה באותו החוזק ובגיל מבוגר יותר, איגל רר 10 שנים, שהיה פשוט נהדר, הרגיש יותר מתובל ועשיר, והיה מהמנצחים של כל הסדנה. אחריו טעמנו מהדורת BiB של אותו החומר, קולונל E H טיילור בגיל מוערך של 6 שנים וכיאה לחוקי ה-BiB ב-50%, שהיה נהדר ובטעימה הראשונה שלו לקח מיד לא מעט מאלו שהעדיפו את הבאפלו טרייס על האיגל רר. פלייט מעניין מאוד שהראה כיצד אותו החומר שומר על DNA אבל מקבל זווית אחרת.
פלייט שלישי לקח אותנו למאשביל מספר 2 של המזקקה, היי-ריי-קונטנט. בשביל לתת שניים נאלצתי - יותר נכון נהנתי - לתת גם ברבן ממזקקה אותה רכשה סזראק בשנת 2009, מהדורה בשם 1792 (השנה בה קנטקי הוכרזה כסטייט) של מזקקת בארטון. לצידו הסינגל בארל ברבן הראשון בהיסטוריה אשר הושק בשנת 1984 ומיוצר עד היום, בלנטון. ההבדל במאשביל ניכר מאוד, ושניהם היו מתובלים מאוד, והיה מעניין לראות כיצד רוב המשתתפים שהם חובבי סינגל מאלט סקוטי מגיבים לאופי המתובל. רובם אהב מאוד, חלקם פחות התחבר, אבל בסופו של דבר מה שחשוב הוא חוויית הטעמים וההיכרות, וכמובן היכולת להשוות חומר של שתי מזקקות שונות, ובעקבות זאת ההבנה של כמה חשוב המאשביל.
בזוג האחרון רציתי לקחת את נושא המאשביל לשני כיוונים הפוכים, בניגוד לפלייט השני והשלישי בהם המאשביל היה זהה או דומה. לשם כך השוונו וויטד ברבן לריי וויסקי. וולר, וויטד ברבן אשר במאשביל שלו אין שיפון כלל אלא חיטה, היה חמאתי ומתוק, ובייחוד אחרי שני ההיי-ריי-קונטנט הרגיש מעודן ואלגנטי. מולו סזראק ריי, וויסקי שיפון שלמעשה חוץ מהקריבו קרוסינג היה היחיד בטעימה שאינו ברבן, וכצפוי היה מתובל מאוד, חרפרף ועם סיומת ארוכה. בפלייט הזה החדר נחלק לשניים, פעמיים. ראשית בהעדפה בין השניים שטעמנו, ושנית בהעדפה האם זה היה הפלייט המוצלח ביותר בסדנה או לא. אישית, ולהפתעתי, למרות שאני חובב ריי דווקא נהנתי בסדנה הזו הכי הרבה מהאיגל רר ומהוולר.
שורה תחתונה - היה כיף מאוד לשבור שגרה עם וויסקי אמריקאי, ואין כמו באפלו טרייס המעניינת, המגוונת ועם ההיסטוריה העשירה בשביל לעשות את זה. סדנה אמריקאית ראשונה אבל בהחלט לא אחרונה. תודה רבה!
