סדנה מספר 39 של חוזק חבית - בלוויני
סדנה מספר 39 של חוזק חבית התקיימה ב-24.2.2026 בחנות היין הנפלאה ספיישל רזרב בחיפה.
בסדנה מספר 39 חזרנו לביקור שלישי במזקקה אהובה ומוערכת, אשר נכון לזמן הסדנה כותב שורות אלו מייצג אותה בארץ מבחינה מקצועית. המזקקה הזו היא בלוויני, האחות הקטנה (אבל כבר לא הכי קטנה) של גלנפידיך אשר חולקת איתה מיקום וגם מקור מים בדאפטאון אשר בספייסייד, סקוטלנד. בלוויני מזקקה עם סיפור הקמה מעניין עליו דיברנו במהלך הסדנה. התחלנו בסיבות להקמתה ובדודי הזיקוק המקוריים שלה (שכמו בגלנפידיך, גם הם יד שנייה), המשכנו להתפתחותה בגל השלישי וקינחנו בצעדים שעשתה וויליאם גרנט & סאנס מ-1990 ועד 2013 על מנת להגדיל את המזקקה - ויותר חשוב, להגדיל את יכולת הייצור של החברה כולה - מהלכים שאת תוצאותיהם טעמנו במהלך הסדנה.
המוניטין של בלוויני בתעשייה הוא מובהק - עבודה עם סוגי חביות רבים, הרבה לפני שזה הפך לנפוץ כמו היום. מיישון טורי בשנות ה-80, דרך מהדורות הדאבלווד והפורטווד בשנות ה-90 ומהדורות ה-17 שנים השונות בעשור הראשון של שנות ה-2000, לבלוויני היצע עשיר של מהדורות בפינישים שונים. בסדנה החלטתי לגשת לנוזל של בלוויני ולטעום אותו בחביות מסוגים שונים, בגילאים שונים, אבל בחוזקים זהים או כמעט זהים בכל פלייט.
פלייט ראשון כלל שתי מהדורות ב-40% אלכוהול, בחביות יחסית פחות נפוצות. מהדורת ה-21 שנה בפיניש מדיירה שיוצרה עבור הדיוטי פרי בשנים 2016-2021, ומולה מהדורת 13 שנה פיניש מוסקטל שהיא בלעדית לטאיוון. לציין שבעוד שמהדורת ה-21 שנה מתיישנת בחביות אקס-ברבן לפני הפיניש, מהדורת ה-13 שנה מתיישנת בחביות אולורוסו שרי, ואז עוברת לפיניש בן 6-12 חודשים בשרי מתוק יותר, מוסקטל. המדיירה היה מאוד מאוזן, לקח לו זמן להיפתח, ורק אחרי 10-15 דקות בכוס יצאו ניחוחות שיותר הזכירו מדיירה. המוסקטל לעומת זאת היה חוויית אף-חך מאוד לא קונסיסטנטית. באף הוא היה עמוס, גופריתי, הרגיש יותר חזק מ-40%, אבל בחך היה מאוד רגוע, במזיגה ראשונה אפילו מידי. ככל שעבר הזמן הוא הפך מוצלח יותר והמשחק אולורוסו-מוסקטל בהחלט מעניין. סה"כ מהדורה מוצלחת במחירה המקורי בטאיוון, כ-300 ש"ח.
בפלייט השני טעמנו שתי מהדורות מסדרת החביות המסקרנות של המזקקות, קיוריאוס קאסקס. זה היה הפלייט היחיד עם שתי מהדורות שאינן באותו החוזק, אבל הפער לא גדול. סקרנות ראשונה - מהדורת הדיוטי פרי של הסדרה, בת 11 שנה ביישון מלא בחבית יין אדום הונגרי, ובחוזק של 47.4%. למרות שזו לא הייתה חבית יין אדום קלאסית בעיני, די מהר משתתפים רבים ניחשו נכון שמדובר בחבית יין. הוא היה גופריתי, אבל מאחורי הגופרית היו פרחוניות, פרי אדום, והוא היה האהוב מבין השניים על רוב המשתתפים. סקרנות שנייה - המהדורה הבלעדית למזקקה, בת 17 שנה בפיניש אלון ספרדי חדש. מהדורה שכללה 1400 בקבוקים בלבד וגם הייתה הבקבוק היקר ביותר בסדנה, 400£. הוא היה מאוד מוזר, מתובל, האף העלה הרבה מאוד נוטים ואסוציאציות מהמשתתפים כולל כמה יצירתיים - ומדויקים - כמו "גרעינים שחורים". למרות שהשתפר מאוד הוא היה חריג ואצל רבים מהמשתתפים היה מהדראמים הפחות מוצלחים של הערב.
פלייט שלישי איפשר לנו לטעום שתי חביות אחיות של בלוויני זהות בגיל, בחוזק, ובאורך הפיניש - אבל בשני פינישים שונים. שתי חביות אחיות, ריפיל הוגסהד שמולאו באותו יום, עברו באותו יום לפיניש - האחת לרובי פורט והשניה לטאוני פורט - ובוקבקו ב-52% אלכוהול באותו יום. הטאוני פורט היה יותר קלאסי, גם לפורט וגם לבלוויני, מכיוון שמהדורות המזקקה בפורט - ה-21 הותיק וה-13 החדש - הן בחביות טאוני. הוא היה מתוק ושוקולדי, ובהתחלה היה האהוב יותר על רוב המשתתפים. הרובי פורט היה מפתיע מאוד, יבש וחמוץ ובכלל לא מתוק, סגור ומחוספס בהתחלה. ככל שעבר הזמן הוא נפתח, קיבל קצת מתיקות והשתחרר, ולא מעט משתתפים עברו להעדיף אותו. מאחר ומדובר בביקבוק עצמאי, על התוויות מצוין בלנדד מאלט והכינוי הידוע "ברנסייד", שני הבקבוקים מבית וודר'וס מאדינברו שאני מייבא.
בזוג האחרון (למעשה שלישיה) רציתי לתת טעימה גם מהנוזל המעושן של המזקקה, ואז קינוח עוצמתי שיכול להחזיק מול נוזל מעושן שכזה. טעמנו שתי מהדורות מעושנות בנות 14 ובאותו חוזק, 48.3%. המהדורה החדשה יותר והנפוצה יותר הייתה הוויק אוף פיט שמתיישן בחביות אקס-ברבן בלבד, והיה האהוב מבין השניים כמעט על כולם. עשן נקי יחסית, ירקרק, עם טימין ורוזמרין שרופים ומתקתקות. מולו, מהדורת דיוטי פרי שהתיישנה גם בחביות שרי ויצאה בשנת 2017 בשם פיטד טריפל קאסק. לעניות דעתי הוא היה טוב יותר משמעותית, אבל הייתי ממש בדעת מיעוט כאן. אחרי שני אלה הגיע הדראם החזק של הערב, ברנסייד בן 14 של קדנהדס, יישון מלא באולורוסו, עם 65% אלכוהול נאים מאוד. הוא היה פשוט מעולה, עשיר ואינטנסיבי - וגם העלה את נושא חוזק המילוי בבלוויני על הפרק.
שורה תחתונה - היה ערב טעים מאוד, עם הרבה מאוד סיפורים על המזקקה ודראמים טעימים שרובם אינם זמינים בקלות - ובדיוק בשביל זה באים לסדנה. תודה רבה!
