סדנה מספר 43 של חוזק חבית
מאנדרו'ס לוודרו'ס
סדנה מספר 43 של חוזק חבית התקיימה ב-3.9.2026 במסגרת וויסקי לייב ישראל 2026.
בסדנה מספר 43 של חוזק חבית טעמנו שש מהדורות של וודרו'ס מאדינברו, למעשה ארבע - שתיים מהטעימות היו קאסק סמפלים, כלומר טעימה מחביות חיות שעדיין מתיישנות במחסן באדינברו. הנושא של הסדנה היה תפקידם של מבקבקים עצמאיים משנות החמישים של המאה ה-19 ועד היום, וכיצד התפקיד הזה התהפך ב-180 מעלות. כדי לבחון את זה, התחלנו עם ההיסטוריה של בלנדר שהיה ידוע ומוכר, ומצליח מאוד - אבל נעלם לחלוטין. אנדרו אשר. דיברנו על אנדרו עצמו, העסק שהקים והיותו אחד הבלנדרים הראשונים - כלומר למעשה המבקבקים העצמאיים הראשונים. אנדרו היה סוחר וויסקי שעבד בעיקר עם ג'ורג' סמית' ממזקקת דראמין (ששנת הקמתה מופיע משום מה על בקבוקים של גלנליווט, אבל זה לסיפור אחר), החל לערבב את הנוזל של דראמין עם אחרים ויצר בלנדד מאלט בשם OVG. בניו המשיכו אותו, רכשו מזקקה, הפכו את הבלנדד מאלט לבלנדד (הוסיפו גריין מקלדוניאן) אבל בסופו של דבר, לאחר 106 שנות פעילות, החברה נמכרה ב-1919 ל-DCL.
לאחר מכן דיברנו על מבקבקים עצמאים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום ותפקידם בתעשייה היום, דרך שני הגלים הראשונים שלהם - מקדנהדס וגורדון&מקפייל דרך SMWS ועד לגל השלישי, אז פגשנו את וודי ומייגן מוודרו'ס מאדינברו. דיברנו על התפתחותה של החברה, מיצואן אלכוהול בוטיק סקוטי למזרח אסיה ועד לליין הביקבק העצמאי שקם שש שנים לאחר שהחברה החלה לפעול. במקביל טעמנו וויסקי שלהם, בטעימה עיוורת כמיטב המסורת.
הפלייט ראשון היה המתון ביותר אלכוהולית, ועם הוויסקי המבוגר ביותר, במטרה לטעום אותם כשהחך עוד נקי - כמובן, נקי ביחס לשעה 17:00 בוויסקי לייב. השוונו בין טוברמורי 30 שנה, חבית ריפיל הוגסהד שעדיין יושבת במחסן באדינברו, לקינינווי 27 שנה שבוקבק לא מזמן ונכון למועד הסדנה היה בדרכו לארץ בים. הטוברמורי היה מינראלי, ימי עם מליחות עדינה, נוט אינדסטריאל ולמרות חוזק די נמוך של 45.5% הרגיש מעט יותר והיה עשיר ומעניין. למרות גילו המבוגר הוא שמר על רעננות ימית. הקינינווי שבוקבק ב-51.8% היה ספייסייד מבוגר עמוס ומרשים, עם פירות בשלים מאוד על סף רקובים ונוכחות ניכרת של עץ ישן אבל לא באופן מוגזם, אלא כמסגרת.
בפלייט השני עברנו לשני בקבוקים צעירים יותר שגם מדגימים מה מבקבק עצמאי יכול לתת לנו כשירות - מתן אפשרות לטעום נוזל פחות נגיש, או עבודת מבקבק שכוללת עבודה יצירתית עם חביות כמו במקרה הזה, או במקרים אחרים בלנדינג יצירתי וכדומה. התחלנו עם טמדו בן 10 ב-66.3% בחבית ברבן במילוי ראשון, שהיה שילוב של פירותיות מאוד טריה וקריספית, עם משהו שוקולדי. ככל שעבר הזמן בכוס שני האלמנטים הללו רק התעצמו, המתוק השוקולדי הפך מתוק יותר והפירותיות שקיבלה יותר חמיצות. דראם טעים מאוד שהפתיע רבים מהמשתתפים. מולו, בן נביס 9 שעבר פיניש בשמונה בלאד טאבס וכבר הגיע לארץ חודשיים לפני הלייב. בקבוק טעים, עמוס מאוד, עם הרבה עץ, גופרית ופרי אדום בשל. האתגר הכי גדול בו הוא להסביר ל-40 אנשים מבושמים מה קרה בעבודת החבית, אבל הכי חשוב שהוויסקי טעים - והוא בהחלט טעים. הזמן הפך אותו פחות עצי ויותר מורכב.
הפלייט האחרון הכניס את המרכיב שהיה חסר עד כה עם שני מעושנים משני איים שונים. הראשון - היילנד פארק בן 16 בפיניש שני אולורוסו קוורטר מאלון אמריקאי וספרדי. היה מעושן קל, פרחוני-עשבוני, מתובל, עם אף נעים ומתקתק שלא רמז על 59.6%. ככל שעבר הזמן בכוס האף איבד מהעשן ולעומת זאת בחך העשן התעצם. השני - חבית שעודה מתיישנת במחסן ותבוקבק בקרוב כאשר תגיע לגיל 16 של לצ'ייג - טוברמורי מעושן - שעבר פיניש של שנתיים וחצי בחבית יין אדום מבורדו. הוא היה לצ'ייג עוצמתי עם עשן של גומי שרוף, גופרית מתכתית ותוספת של גופרית מחבית היין. החבית הזו הייתה לי כל כך טעימה שביקשתי את כולה, וקיבלתי. היא תבוקבק בסוף 2026 ותגיע כולה לישראל - אפשר לרכוש בקבוק כזה מראש בחנות האתר!
שורה תחתונה - כבוד גדול עבורי להנחות סדנה בוויסקי לייב. אני גאה מאוד על זה שאני מייבא מבקבק עצמאי כל כך איכותי, שהוא בסוף זוג חמוד וחרוץ, יצירתי מאוד וקפדן על כל דבר קטן, והכל במטרה אחת - להוציא את הוויסקי הכי טוב שאפשר, כל פעם מחדש. מייגן אומרת "מבקבק עצמאי הוא טוב כמו הבקבוק הכי גרוע שלו". אני אמשיך לחכות לבקבוק גרוע שלהם, נראה לי שזה יקח הרבה זמן... תודה רבה!
