סדנה מספר 31 של CSFC - אולטמור
סדנה מספר 31 של CSFC התקיימה ב-28.11.2024 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
סדנה מספר 31 עסקה במזקקת ספייסייד שכחודש לאחר מועד הסדנה תתחיל להגיע לארץ בייבוא מסודר - אולטמור, אשר משמעות שמה "המעיין הגדול". אולטמור הוקמה ב-1896 והחלה לעבוד ב-1897, וכבר שנה לאחר מכן הכפילה את כמות הניו מייק שייצרה. מי שהקים אותה, אלכסנדר אדוארד, היה בנו של דיוויד אדוארד בעליה של בנרינס, והיה המייסד של מזקקות נוספות - קרייגאלכי, בנרומך ודאלאס דו. הוא היה איש מעניין מאוד שגם היה בעליה של אובן לתקופה קצרה והקים את מלון קרייגאלכי, ואת חלקה הראשון של הסדנה הקדשנו להיכרות עימו. המזקקה עצמה מייצרת וויסקי ספייסייד קלאסי, תפוחי ורענן, עם מאפיין עשבוני ומשהו פרשי וחמצמץ, מבושם ושעוותי.
בהמשך לסדנה עלה בפודקאסט "חוזק חבית" פרק ספיישל על המזקקה בו ניתן לשמוע על ההיסטוריה שלה וכמובן כולל גם סקירה טכנית שלה. מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק בספוטיפיי כאן או לחפש אותו בכל אפליקציה אחרת.
בפלייט הראשון פגשנו את החומר של המזקקה בחביות ברבן, בחוזק 46% ובגיל צעיר עם שתי מהדורות - ה-12 שנה קור ריינג' שהושק ב-2014, וחבית בודדה בת 9 של ברי ברוס, ריפיל בארל. הם היו שונים זה מזה יותר מהצפוי - ה-12 יותר חמצמץ ותפוחי וה-9 יותר מתקתק ומבושם, וגם מתובל. ככל שעבר הזמן ה-12 הפך מורכב ומאוזן יותר וה-9 שנים נרגע, אפילו נרגע מידי, אך עדיין היה מוצלח, בטח לגילו הצעיר. מטרת הפלייט הראשון היה להרגיש את הנוזל של אולטמור קרוב ככל האפשר למה שהוא בבלנדים בהם הוא מרכיב חשוב - דיואר'ס החשוב ביותר וגם וויליאם לוסון.
בפלייט השני המשכנו עם חביות אקס-ברבן, אך הפעם בחוזק חבית ובשלושה גילאים שונים, במטרה להרגיש את הנוזל מתבגר. התחלנו עם חבית ברבן בת 11 ב-58.4% שבוקבקה על ידי בלאקאדר, לאחר מכן חבית ברבן הוגסהד בת 19 ב-54.2% של קדנהדס, ואז חבית ברבן בת 26 ב-54.3% של ריגר'ס סלקשן אשר אפשר למצוא כאן באתר. זו הייתה אחת הטעימות הטובות והמעניינות בסדנאות CSFC אי פעם. היה פשוט כיף וטעים ומאוד מעניין לראות איך ככל שהוויסקי מתגבר אלמנטים מסוימים הופכים משניים ואחרים מתגברים. בעוד הבלאקאדר בן ה-11 היה חמוץ, עשבוני-לימוני ופרשי מאוד, הקדנהדס בן ה-19 היה מתוק ופירותי יותר והרבה פחות חמוץ, עם תבלינים בולטים במרכז הלשון ומלא בושם ושעווה. הריגר'ס סלקשן בן ה-26 הרגיש כמו סלט פירות והפך טרופי ככל שעבר הזמן, מתובל מאוד, והאלמנט החמצמץ נעלם ממנו לחלוטין. עבור רבים ורבות ה-19 וה-26 היו הטובים בכל הטעימה.
לאחר חמש טעימות בחביות ברבן, בפלייט השלישי השוונו בין שתי חביות יין של שני מבקבקים עצמאיים באותו הגיל. ראשון היה הידן ספיריטס בן 12 בחבית של יין קרואטי בשם Bolesna בחוזק של 51.4%. הוא היה עוצמתי, חרוך, כמעט מעושן אפילו. רק הזמן הרגיע אותו וקצת הוציא ממנו מאפייני חבית יין אדום יותר נפוצים. שני היה ליידי אוף דה גלן בריפיל ווין-באריק ב-54.5%, שהיה יותר ייני קלאסי וגם הרגיש יותר אולטמור באופיו. זו הייתה טעימה מעניינת מאוד בעיקר אחרי חמישיה בברבן שהייתה די קונסיסטנטית, לראות איך שתי חביות יין שונות לוקחות את התזקיק למקומות כל כך רחוקים.
לסיום, טעמנו חבית פינו שרי בת 14 של וויסקי אייג'נסי בחוזק 52.7%, שהיה הבקבוק עם מנעד הדעות הגדול ביותר. עבור חלק מהמשתתפים הוא היה מסריח וממש לא טעים, ולרבים אחרים - כולל כותב שורות אלו - היה אחד מהטעימים בסדנה. בעיני, האופי של חבית הפינו עם השמרים והעובש השתלב מדהים עם האופי של התזקיק של אולטמור. בקבוק מעולה בעיני.
שורה תחתונה - אולטמור פשוט מזקקה מדהימה, חומר ברמה גבוהה מאוד, והיה כיף לעשות את הסדנה הזו ממש במקרה חודש לפני שהמזקקה מגיעה לארץ עם מהדורות 12, 18, 21 (מה שלא ידעתי כשקבעתי את הסדנה) וגם שלושה חודשים לאחר ששופצה והכפילה את יכולת הייצור שלה (מה שלא ידעתי כשקבעתי את הסדנה). תודה!
