סדנה מספר 20 של CSFC - בלוויני #1
סדנה מספר 20 של CSFC התקיימה ב-24.8.2023 בבית ציוני אמריקה.
סדנה מספר 20 היא למעשה חלק ראשון מבין שניים של סדנאות בלוויני, פרויקט שאני מאוד גאה בו אשר כולל 16 טעימות שונות של בלוויני - מגוון גילאים, מגוון חביות, ישן וחדש, רשמיים ועצמאיים. בסדנה הראשונה עסקנו בנוזל בגילאים שונים בחביות ברבן ושרי, עם קינוח מעושן. מטרת הסדנה הייתה להרגיש את הנוזל בגילאים שונים אבל רק בשני סוגי החביות הללו, כלומר בלי לתת למגוון גדול של חביות לקחת את הפוקוס (מה שיקרה בסדנה מספר 21). הסדנה לוותה כמובן בסקירה היסטורית של המזקקה ותמונות שצילמתי בביקור המאוד מקיף שזכיתי לו בנובמבר 2022. גילוי נאות - נכון למועד עריכת הסדנה אני נושא בתואר הבלתי רגיל "שגריר גלנפידיך ובלוויני בישראל".
פלייט ראשון עסק בשתי מהדורות אשר משלבות חביות ברבן ושרי אבל בצורה שונה. מצד אחד הפאונדר'ס רזרב אשר הוצג בשנות ה-80 וייצורו הופסק ב-2007, מהדורה בת 10 שנים בחוזק של 43% ביישון מקבילי, כלומר ואטינג של חביות ברבן וחביות שרי בנות 10. הבקבוק ממנו טעמנו בוקבק ב-2007, כלומר תזקיק מסוף שנות ה-90. מולו הדאבלווד המוכר והאהוב אשר מיוצר מ-1993 והוא גם בחביות ברבן ושרי, אך ביישון טורי, כלומר פיניש. 12 שנים בחביות ברבן ואז 9 חודשים בחביות שרי. הוא מבקבק ב-40%, והמהדורה שטעמנו הוא בקבוק חדש כלומר הנוזל זוקק סביב 2010. האופי של בלוויני ניכר היטב בשתי המהדורות, וככל שעבר הזמן בכוס כל אחת מהן הלכה לכיוון אחר. הפאונדר'ס היה יותר מתוק ושוקולדי, והדאבלווד היה יותר ייני ויבש. העדפת המשתתפים הייתה לכיוון הפאונדר'ס, בערך 60% מ-35 המשתתפים העדיפו אותו על הדאבלווד.
בפלייט השני הפרדנו בין שני סוגי החביות ועלינו בחוזק. מצד אחד סינגל בארל 12 שנה בחבית ברבן, מהדורה שיוצרה מ-2013 עד השנה ולאחרונה ייצורה הופסק. מצד שני סינגל בארל בן 15 בחבית שרי, מהדורה שייצורה החל ב-2014. שני הנוזלים בחוזק זהה, 47.8%, לא חוזק חבית אלא מה שדיוויד סטיוארט מכנה "חוזק הגשה נכון". בלוויני בחביות ברבן מקבל אופי מאוד מיוחד, והיות ואין הרבה מהדורות כאלו בגלל שדיוויד סטיוארט כל כך אוהב עבודת חביות, זה מאוד מפתיע. יש בו משהו פירותי, מתקתק-חמצמץ, מעט מתובל ופלפלי, וככל שעובר הזמן הדבשיות יוצאת. מניסיוני הלא מועט עם בלוויני בחביות ברבן הם לרוב מפסידים לחביות שרי - אבל כאן נכונה לי הפתעה. למרות שהסינגל בארל 15 בשרי היה טעים מאוד, כ-90% מהמשתתפים העדיפו של ה-12 שנה! זה היה ממש מעניין ולא צפוי - וגרם לי לחכות לטעימה הבאה בסקרנות רבה.
הפלייט השלישי היה המשך די ישיר לפלייט השני עם תוספת גיל וחוזק. מצד אחד ברנסייד, כלומר בלוויני בביקבוק עצמאי "טיספון", זוקק 1992, בוקבק 2013, חבית ברבן-הוגסהד שהוציאה 312 בקבוקים מהמבקבק העצמאים Pearls of Scotland. הוא הגיע בחוזק של 55.8% ובצבע בהיר. מולו מהדורת טאן 1509 היוקרתית, באץ' 7, בלנד של חביות ברבן ושרי עם דגש ברור לשרי. 52.4%, ללא הצהרת גיל - ידוע שרוב החביות שהולכות לליין הזה שייצורו הופסק ממש לאחרונה הן מבוגרות יחסית. גם כאן הייתה המשכיות ביחס לפלייט 2, והדרך בה בלוויני מתבטא בחביות ברבן קסמה ליותר משתתפים אבל באחוזים פחות קיצוניים. מעניין לציין ששניהם היו מאוד סגורים בהתחלה, בעיקר הברנסייד ובעיקר באף, ממש כמעט ללא ריח. הזמן עשה לשניהם פלאים, שני דראמים מורכבים, עמוקים ורב שכבתיים. בשביל כאלה פלייטים באים לסדנאות של CSFC.
הפלייט האחרון היה טוויסט מעניין - שני בלוויני מעושנים, שניהם בחביות ברבן ובאותו החוזק - 48.3%. ההבדל היחיד ביניהם היה הנושא של הסדנה - גיל. אחד בן 14, אחד בן 19, והמטרה הייתה לראות איך בלוויני מעושן מתנהג בגיל מבוגר יותר. המוסכמה הידועה בה וויסקי מעושן מאבד את עוצמת העשן ככל שעוברות השנים אכן התקיימה. ה-14 שנה היה מאוד נקניקי, ממש קבנוס נוזלי. ה-19 שנה היה פחות מעושן, יותר פרחוני ומתקתק-אברשי. הייתה הסכמה כללית של המשתתפים שאם הם לא היו נטעמים במסגרת סדנת בלוויני, ה-14 היה כנראה עובר כוויסקי מעושן מהאיים, ואילו ה-19 כהיילנד מעושן. רוב המשתתפים העדיפו את מהדורת ה-14 שנה, אבל יש לציין שהבקבוק בן ה-19 לא קיבל מספיק זמן בכוס וכנראה עשינו לו מעט עוול, אך אלו חוקי הפורמט.
שורה תחתונה - זו הייתה סדנה מעולה, גם גיקית מאוד אבל גם טעימה בשגעון, לא היה בקבוק אחד שהיה לא מוצלח וכמעט מיד יש אחד כזה. מחכה בקוצר רוח לסדנה השניה בסדרה. תודה!
